המדריך הישראלי לטיפול רגשי » בעיות חברתיות » בעיות חברתיות בגיל ההתבגרות
בעיות חברתיות בגיל ההתבגרות
חיפשת מדריך בעברית על טיפול בקשיים חברתיים אצל בני נוער או מתבגרים?
הגעת למקום הנכון.
הגדרה של בעיות חברתיות בגיל ההתבגרות
גיל ההתבגרות לרוב מוגדר מתחילת ההתפתחות המינית, גילאי 12-13 ועד סוף גילאי התיכון ואפילו לאחר צבא, 18-20, כאשר התקופה הזאת מתאפיינת בשינויים הורמונליים מוגברים ותכופים.
בעיות חברתיות בגיל ההתבגרות הן נפוצות מאוד, בעיקר בקרב ילדים שמרגישים שונים מאחרים – במראה, בהתנהגות, בתחביבים ועוד. במקרים רבים החברה מוציאה ממנה או מבדילה עוד יותר את השונים ממנה, כך שעלול להיווצר עבורם קושי חברתי ותחושת בדידות גדולה.
במקרים החמורים של קשיים חברתיים בגילאים אלה, הילדים השונים יכולים לחוות הצקות, עלבונות, דחייה חברתית, בריונות ואפילו חרם חברתי והתעללות הגובלים באלימות ואכזריות ממשיים.
למה חשוב לא להתעלם מקשיים חברתיים אצל בני נוער?
הורים רבים עלולים לחשוב: זאת תקופה, כל המתבגרים חווים קשיים חברתיים בגיל ההתבגרות, גם לי היו בעבר בעיות חברתיות וזה לא נשאר לנצח – ועוד שכנועים עצמיים כגון אלו.
אך למעשה, קושי חברתי הוא מצב שלא רק שאינו עובר עם הזמן, אלא גם עלול להחמיר, וכל עוד הוא נמשך – יש סיכון שישאיר צלקות נפשיות וטראומות שההתאוששות מהן יכולה להיות קשה ומאוד מאתגרת.
תחושת בדידות ודחייה או תחושת ריחוק וחוסר יכולת להתחבר עם 'קבוצת השווים' (בני הגיל במסגרת החברתית) פוגעים בסבירות גבוהה בהתפתחות הילד, בכישוריו החברתיים, ברגשותיו היומיומיים ובביטחון העצמי שלו שנמצא בתהליך עדין של היבנות בתקופה זו.
בנוסף לכל הדברים השליליים שצוינו, אסור להתעלם מבעיות חברתיות אצל בני נוער שכן הן עלולות להחמיר עד כדי כך שהילד, חס וחלילה, יפתח נטיות אובדניות.
טיפול בבעיות חברתיות בגיל ההתבגרות לפי אזור מגורים
איך נראים קשיים חברתיים בגיל ההתבגרות?
סימנים העלולים לעורר חשד לקשיים חברתיים בגיל ההתבגרות:
• הימנעות של הנער או הנערה מסיטואציות חברתיות
• בעיות התנהגות אצל ילדים בבית הספר
• התבודדות מכוונת, גם במסגרת הביתית
• מיעוט בדיבור או ביצירת קשר עין
• מיעוט של חברים ושל השתתפות באירועים חברתיים
• תלותיות גבוהה בהורים ובמשפחה
• פיתוח התנהגות כנועה, מרצה ומדי מתחשבת
• עצבות מתמשכת, חוסר תיאבון, הפרעות עיכול ובעיות שינה
גורמים אפשריים לבעיות חברתיות אצל מתבגרים
חשוב להדגיש כי אין לבעיות חברתיות אצל מתבגרים גורם אחד ויחיד ולרוב משולבים כמה מהם אשר יוצרים את הקושי החברתי. אך כן ניתן לחלק את הגורמים לאישיים, כלומר כאלה שמקורם בילד, ולסביבתיים.
• גורמים אישיים – קושי בהבעה רגשית, קשיי תקשורת, מתח תמידי ומתמשך, לקות למידה או הפרעות קשב וריכוז.
• גורמים סביבתיים – חוסר תקשורת בתוך המשפחה, משמעת נוקשה, מסגרת חינוך לא מתאימה, חוסר באוזן קשבת ובתמיכה.
קשיים חברתיים אצל מתבגרים: מה עושים עם זה?
החדשות הטובות הן שניתן בהחלט לעבוד על בעיות חברתיות אצל בני נוער, לתרגל מיומנויות חברתיות ולהשתפר באופן עיבוד וביטוי של רגשות כלפי הסביבה.
כיצד ניתן לעשות זאת?
• חשיפה הדרגתית של המתבגר לסיטואציות חברתיות תוך שימת לב לקשיים העיקריים שהוא עובר – האם הוא מתקשה ביצירת הקשר הראשוני, אולי דווקא בהצגה העצמית שלו, או באופן הדיבור שלו לאחר ההיכרות ואפילו בשמירה על קשר והעמקתו?
• בחינת הסביבה הקיימת של המתבגר וחשיפה לסביבות חברתיות אחרות – אולי בקרב מתבגרים בעלי תחומי עניין דומים הוא יוכל ליצור חברים ביתר קלות? רישום לחוגים, סדנאות או קורסים שמעניינים אותו יוכל לפתוח אותו לבני נוער דומים לו.
• סרטונים וקורסים דיגיטליים העוסקים בתחום – למשל בשיפור הביטחון העצמי, בהתנהלות אותנטית, בהצגה עצמית ובשיפור האינטראקציות החברתיות, כך שהמתבגר יוכל לקבל כלים חדשים ולתרגל אותם באופן ממוקד.
• כהורים, חשוב תמיד להראות תמיכה בתהליכים שהילד עובר – להראות התעניינות, לעודד אותו לתקשר את הקשיים החברתיים שלו החוצה, להיות כתף תומכת ולתת באופן תמידי חיזוקים ושבחים שיגדילו את הביטחון העצמי שלו וילמדו אותו מהן החוזקות הייחודיות רק לו.
דרכי התמודדות עם בעיות חברתיות אצל בני נוער
במקביל או בנוסף לכלים האישיים שניתן לתרגל עם המתבגרים, אפשר ומומלץ גם להיפגש עם גורמים מקצועיים.
תהליך של טיפול פסיכולוגי למשל יוכל לאתר את המקור של הבעיות החברתיות בגיל ההתבגרות, לפתור אותו ברמה הרגשית ולתרגל מיומנויות חברתיות מורכבות יותר.
מנטורינג וקואוצ'ינג יוכלו לסייע בהגברת הביטחון העצמי וביצירת הזדמנויות החושפות להתנסות חברתית.
קיימות גם קבוצות לייעוץ ולתמיכה אשר מורכבות מבני נוער, ולמעשה מייצרות "צרת רבים חצי נחמה" אשר מסייעת מראש בהפגת תחושת הבדידות הנלווית לקושי חברתי בגיל ההתבגרות. במסגרת טיפול קבוצתי מתקיים מרחב בטוח לניהול שיח ואפילו ליצירת קשרים חברתיים חדשים עם בני נוער החווים בעיות דומות, תוך התגברות משותפת על הקושי.